המעבר הקולי הזה מתעמת עם מה שידוע בכינוי "המרדף". לפעמים יש אנרגיה שאנחנו חושבים שאנחנו אוהבים, ונראה שהפעם היחידה שאנחנו מצליחים לעסוק בה היא כשאנחנו "משחקים קשה להשגה". אני אדם די מוצהר.  "המרדף" (או "המרדף" כפי שמתייחסים אליו בשיר הזה) חמוד בעיניי כמו... 5 דקות -  אחרת זה בזבוז זמן. עבור חלק, זה תחביב מהנה שעוזר להעביר את הזמן עם זאת  זה יכול להיות מאוד מטעה ומניפולטיבי לאחרים. כשהייתי "בלגן גרוע יותר" ממה שאני עכשיו (כי עכשיו אני "בלאגן טוב יותר" *איו*), האכלתי ללא הרף  משחקים כאלה שפגעו בי, כי חשבתי שאני משחק את התפקיד שאני אמור לשחק. עדיין לא ידעתי מהי אהבה - ידידות אמיתית - אז המשכתי להופיע בשבילה. תרגלתי את הדפוס הזה כל כך הרבה ששכנעתי את עצמי שאני רודף אחרי משהו שאני רוצה. זה נורמלי. אני אמור לעשות את זה. --  עכשיו אני יודע, שום דבר שאני רוצה לא אמור להזיק לי. שום דבר שאני רוצה לא צריך לבוא בכוח. הייתי צריך ללמוד להרפות ולסמוך שמי ומה שצריך להיות בחיים שלי יגיע אלי באופן אורגני עם הזמן.

ה

מרדף